איך מזהים אם הילד שלכם ממתמודד עם קשיים בדיבור? מהם הסימנים המוקדמים שיש לשים לב אליהם? מהו פרק הזמן הממוצע שלוקח לטיפול 'לעבוד', ואיך בוחרים קלינאי תקשורת? כל התשובות ועוד מגוון רחב של מידע בנושא הפרעות בדיבור בגיל ההתפתחות – במאמר שלפניכם
תקשורת מגיל אפס
התקשורת שלנו עם הילדים, מתחילה ממש מהיום הראשון של חייהם. נכון, הם עדיין לא מדברים ולא מבינים את תוכן השיחות שאנו מנהלים איתם, ובכל זאת ישנה תקשורת המתנהלת בינם לבין העולם שסובב אותם.
עם הזמן וככל שהילד גדל, אנחנו מצפים לראות את התפתחות התקשורת והשפה שלו. ואז אנחנו מתחילים לשאול, האם הילד שלי נורמלי, האם הוא אמור לדעת לדבר כבר, למה הוא לא מגיב, ומה מפריע לו להרכיב משפט שלם.
דברים שכדאי לדעת
1. כהורים, שאלו את עצמכם שתי שאלות: א. האם אתם מרגישים שהילד לא מצליח להעביר את הכוונות והרצונות שלו באופן יעיל? ב. האם הוא חווה תסכול סביב יצירת אינטראקציות מול מבוגר או מול ילדים אחרים? אם התשובה לאחת מהשאלות היא כן, יתכן ודרושה התערבות מוקדמת ורצוי לפנות לבדיקה אצל קלינאית תקשורת.
2. לעיתים הבעיה התקשורתית היא רק קצה הקרחון של בעיה רגשית או של בעיה פיזית כמו פגם מבני בחך או בלשון. את כל זה נבדוק באבחון אצל קלינאי התקשורת. הטיפול חולש על מגוון ערוצי תקשורת, דיבור, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא ולעיתים אף דורש התערבות של צוות רב תחומי.
3. בבתים רבים מתנהלים בשפה שונה מזו שהילדים משתמשים בה בבית הספר, ברוב המקרים זה נהדר ומקנה לילד שפה נוספת לחיים, אבל ישנם גם מקרים בהם ריבוי שפות הינו אתגר לילד וחשוב לסייע לילדים להתמודד עם האתגר כדי שלא יווצר קושי תקשורתי ובמקרה הצורך לפנות לאבחון וטיפול.
מתי צריך לקחת את הילד לקלינאי תקשורת
זוהי למעשה השאלה הכי מאתגרת עבורנו כהורים, מהם הדברים שאנחנו צריכים לשים לב אליהם, כדי לזהות מוקדם את הבעיה ולהעניק לה את הטיפול הנכון.
המצבים בהם יש סיבה לפנות לקלינאי תקשורת הם כאשר השפה של הילד לא ממשיכה להתפתח ולהתקדם, או כאשר קיימים פערים בין שפתו של הילד לזו של יתר בני גילו. מצב נוסף הוא כאשר הילד מתקשה בהבנת הוראות ותוכן נלמד וכן כשהוא הוא מציג קושי ביצירת קשר חברתי והבנת קודים חברתיים. בנוסף, כאשר הדיבור של הילד לא ממש מובן או משובש (יחסית לגילו) זו גם סיבה מצוינת לפנות לקלינאי תקשורת.
למה לא מבינים אותי
פעמים רבות אנו שמים לב שהילד מתוסכל מחוסר היכולת שלו לתקשר ולהביע את עצמו, הוא מסתובב בתחושה שלא מבינים אותו, תחושה שגם לנו כמבוגרים קל להזדהות איתה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בילד קטן. החוסר במיומנויות תקשורת עומד כמו קיר בינו לבין העולם. הבשורה הטובה היא, שבמקרים רבים לקלינאי תקשורת יש את הפתרון עבורו.
גמגום ובעיות קצב
תחום נוסף המצריך אבחון ולעיתים גם טיפול של קלינאית תקשורת, שייך להפרעות הדיבור אותן ניתן לזהות או בגמגום המפריע לילד לדבר, או בבעיות קצב הכוללות דיבור חטוף והבלעת מילים מצד אחד, ודיבור איטי במיוחד, מהצד השני.
מה עושים אצל קלינאי תקשורת
הביקור אצל קלינאי תקשורת נועד בשלב הראשון למטרת אבחון, האבחון מתבצע במפגש אחד מול הילד וההורים. הביקור אצל קלינאי תקשורת נועד בשלב הראשון למטרת אבחון, האבחון מתבצע במפגש אחד מול הילד וההורים. במפגש זה תתבצע הערכה של מצב הילד בתחומי הבנה של השפה ובכל אחת מדרכי ההתבטאות. הוא יבחן מה רמת ההבנה של הילד בהתאם לגילו, וילמד את יכולת הפקת השפה של הילד. בסוף המפגש תיערך שיחת משוב עם ההורה, בו יקבל ההורה סיכום והמלצות לטיפול.
לאחר שקלינאי התקשורת מאבחן את הילד, הוא נותן טיפול תרגולי והוראתי, ובמידת הצורך ממליץ על אביזרים חיצוניים לסיוע בדרכי התקשורת של הילד, על מנת לאפשר תקשורת זורמת ונוחה.
כמה זמן בממוצע נמשך הטיפול
התוכנית הטיפולית של קלינאי תקשורת הינה אישית ומותאמת באופן ייחודי, משך הטיפול אינדיבידואלי ותלוי במורכבות הלקות והטיפול בה. הטיפול הוא לרוב פרטני (אך עשוי להיות גם בזוגות או בקבוצות קטנות, לפי הצורך), ונערך בדרך כלל פעם בשבוע.
איזה טיפול מעניק קלינאי התקשורת
המטפל מסייע לילד לרכוש מיומנויות תקשורת טובות יותר ואפקטיביות להבעת מכלול צרכיו החל מצרכים בסיסיים ועד רעיונות מופשטים ומורכבים. לעיתים נדרש שימוש בערוצי תקשורת חלופיים כמו סמלים, פלט קולי עבוד עם מחשב ועוד.
איך בוחרים קלינאי תקשורת
בדרך כלל לכל קלינאי תקשורת יש את התחום המסוים בו הוא מתמחה במיוחד, בין אם מדובר על גילאים שונים – פעוטות, ילדים או מבוגרים, ובין אם מדובר על סוגים שונים של בעיות, תמיד מומלץ להיעזר ברופא המשפחה או בצוות המוקד כדי לבחור את קלינאי התקשורת המתאים.
באים מוכנים
עוד לפני שקובעים תור לאבחון, ההורים נדרשים להגיש שאלונים- שאלון הורים, שאלון מסגרת. וגם הפניית רופא ילדים וטופס בדיקת שמיעה.
סיכומי טיפול אם הילד טופל בעבר אצל קלינאית תקשורת, דו"חות אבחון של גורמים מקצועיים נוספים שפגשו את הילד (למשל, מרפאה בעיסוק) ועוד. קלינאי התקשורת יוכל לעיין בטפסים ולקבל תמונה מלאה ומדויקת יותר בנוגע לפרופיל של הילד.
לאחר הגשת הטפסים וועדה מקצועית עוברת על החומר וקובעת באם יש צורך באבחון ולעיתים גם קובעת אבחונים בעוד תחומים, כגון, פסיכולוגיה, רב"ע, רופא התפתחות, רק לאחר מכן ניתן לשבץ תור לאבחון (את השאלונים מורידים מהאתר או מקבלים מהמזכירות בדלפק).
למפגש עצמו, אתם יכולים להביא משחק אחד שהילד אוהב במיוחד כדי לאפשר לו להרגיש יותר בטוח בסיטואציה, וכמובן להכין את הילד לקראת המפגש, ספרו לילד, למשל, שאתם עומדים לפגוש מישהי נחמדה, שיש לה חדר עם כל מני משחקים.
חשוב לזכור כי מפגש אבחון עשוי לעורר מגוון רגשות, גם אצלכם וגם אצל הילד. מומלץ לשתף את הקלינאית בתחושות ובמחשבות בכדי להקל ולהפוך את הסיטואציה לנעימה ככל שאפשר.
