התפתחות בתקשורת

איך תדעו מתי לפנות עם הילד לקלינאי תקשורת? מה אמור לעשות תינוק בן שלושה חודשים? איך צריך להיראות אוצר המילים של ילד בגיל ארבע?

כל מה שתמיד רציתם לדעת ולא היה את מי לשאול ועוד מגוון רחב של מידע בנושא התפתחות התקשורת בגיל הרך – במאמר שלפניכם.

במאמר הקודם מיקדנו מבט על הכרת תחום קלינאות התקשורת לילדים ומה הכלים שענף רפואי זה מעניק להם. המאמר הנוכחי ינסה לפרט קצת יותר ולהתאים ציפיות, תוך התייחסות ספציפית לגילאים השונים בשנות התפתחות הילד.

כדי להעריך נכון את קצב התפתחות השפה והתקשורת של ילדכם, ולדעת אם הוא תואם לגילו, כדאי להכיר את שלבי התפתחות השפה, גם בהבעה וגם בקליטה.

מה אפשר לצפות מתינוק שנולד

מהלידה עד גיל חודש וחצי, התינוק מקשיב לדיבור ומזהה את הקול שלש אמא שלו, הוא בוכה כדי ליצור קשר, ומשמיע קולות גרגור והמיה במצבים שונים, לרבות בזמן האכילה.

חודש וחצי עד 3 חודשים התינוק קשוב יותר לצלילים, מחפש בעיניים את מקור הקול, מרוגש, מעורר או אפילו מפוחד למשמע רעש, ומקשיב קשב רב לקולה של אמו. ניתן להבחין שהוא משמיע סוגי בכי שונים למצבים שונים, כמו רעב, עייפות או כאב.

למי הוא מחייך ואיך הוא צוחק

בגילאים מ 3 חודשים עד חצי שנה הוא כבר קשוב יותר ומעדיף דיבור שמופנה אליו, שלעתים קרובות נהגה בטון גבוה או ב'שפת תינוקות'. תינוקות בגיל זה מחייכים חיוך רצוני המופנה בבירור לאדם אחר שבקרבתם והם לומדים לצחוק ולהשמיע עיצורים כמו 'גה', 'בה', 'מה'. בגילחצי שנה ועד 9 חודשים היכולות מתחברות להתפתחות המוטורית והוא יכול להגיב לשירי משחק (כמו 'מחא כפיים' או 'ידיים למעלה').

מתי הוא אומר 'אבא ואמא'

בגיל 9 חודשים עד שנה הוא כבר מסוגל להבין את פירוש המילים 'אמא' ו'אבא', לדעת למי הם שייכים, ולהגיב לגבולות כמו 'כן', 'לא', 'אסור', 'קח', או 'תן לי'. מרבית התינוקות יודעים  גם לבטא את המילים 'אבא' ו'אמא' לקראת גיל שנה, ובגיל שנה עד שנתיים, הפעוט כבר מגיב לשם שלו ומפנה ראש למי שקורא לו, הוא גם יכול למלא הנחיות בנות שני חלקים ('תתכופף ותרים את הבובה').

אוצר המילים גדל בהדרגה, מכעשר מילים לפחות בגיל שנה ועד לכחמישים מילים בגיל שנתיים, וצירוף משפט קצר בן שתי מילים ('אבא בעבודה').

סיפורים ומספרים

בגיל שנתיים עד 3 שנים, הוא מסוגל להבין וליישם שלוש הנחיות רצופות ('תתכופף, תרים את הכדור ותן אותו לאימא'). הוא גם יודע לזהות צבע אחד ונהנה להקשיב לסיפורים עם תמונות, ולחזור על סיפור אהוב שוב ושוב.  בגיל זה אוצר המילים שלו מתרחב לכדי כשלוש מאות מילים לפחות, ומרכיב משפטים בני שלוש מילים ויותר. בגיל 3 עד 4 שנים,   הוא כבר יכול לומר משפטים מורכבים, הכוללים ארבע וחמש מילים. ולהשתמש במילות יחס: 'מעל', 'על יד', 'מתחת', וכיוצא בהן, לספור עד עשר לפחות, ולספר סיפורים המשלבים בין מציאות לדמיון.

איזה יום היום

בגיל 4 עד 5 שנים, הוא אמור לדעת את שמות ימי השבוע וכן לבנות משפטים של שש עד שמונה מילים תקינים מבחינה דקדוקית, הוא מסוגל לתאר אירועים וחוויות בצורה מסודרת והגיונית ובהקשר נכון, וגם יודע כבר להציג את עצמו, את שמו ושם משפחתו, בן כמה הוא ואיפה הוא גר. בגיל הזה הוא גם לומד לספור חפצים בקול, תוך כדי נגיעה בכל חפץ בתורו. עדיין ייתכנו באופן נורמטיבי שיבושי הגייה, בעיקר באותיות השורקות (ס', ש', צ', ז') וישנם גם ילדים שמתקשים להגות כ', ק' ו- ר'. בגיל 5 עד 6 שנים, אמורה להיות כבר שפה מפותחת ועשירה למדי, ויכולת הבעה שוטפת, כולל הרכבה של משפטים נכונים מבחינת דקדוק והגייה כאחד.ילדים בגילאים אלו כבר משתמשים במשפטי תנאי (בעלי מבנה של אם…אז…), ושוזרים מילות קשר בדיבורם (כמו 'אבל', 'למרות', 'אף על פי' ועוד), אם כי עדיין ייתכן שלא תמיד בהקשר הנכון. בגיל כזה הוא לומד כבר להשתמש נכון בזמנים (עבר, הווה ועתיד), מסוגל לספור עד עשרים או יותר, ולספר סיפור מורכב בהקשר הגיוני ונכון.

לסיום חשוב להדגיש ולציין, כל הנתונים והתיאורים נועדו רק לעורר את תשומת ליבנו ובוודאי לא לקבוע מסמרות או לאבחן את הילד. פקחו עיניים הטו אזנים, ואם יש לכם התלבטות, פשוט פנו לבדוק. לא תפסידו שום דבר.

כמה טיפים שישדרגו את הטיפול

1. לתרגל – הפעילויות שילדכם לומד לבצע במסגרת הטיפול אצל הקלינאית תקשורת, יהיו אפקטיביים הרבה יותר אם תיישמו אותם מעבר לשעת הטיפול גם בבית.

2. דיבור רהוט –   חשוב לדבר עם הילדים  בשפה קצת גבוהה יותר מזו שהוא מדבר. לימוד השפה העיקרי הוא על ידי חיקוי, כמובן לא לדבר ברמה שהילד לא יבין, אבל אין שום סיבה לדבר איתו 'תינוקית'.
3. שגרת לשון – בשגרת היום יום תוכלו לשלב חידות לשוניות ומשחקי שפה במהלך נסיעות באוטובוס, ביקור בסופרמרקט, זמן האמבטיה או הארוחות – ובהזדמנויות שונות, שמשתלבות באופן טבעי במשימותיכם היומיומיות.  
4. שילוב כוחות – שיתוף של הצוות החינוכי בתהליך שעובר ילדכם אצל הקלינאית תקשורת יכול לסייע מאוד, היות והוא מאפשר לרתום גם אותם למאמץ המשותף.
5. מבצע משפחתי – אם יש לילד אחים גדולים, סבים או דודים שנמצאים עמו בקשר קרוב, כדאי מאוד לרתום גם אותם לתרגול השפתי הנדרש, מה שיוסיף עניין ושמחה לתהליך ויקדם את התוצאות.